שיטות טיפול
הגישה שלי כמטפל היא בעיקרה אינטגרטיבית. אופי הטיפול מותאם למה שנדרש, כל מקרה לגופו, לפי מה שנחליט יחד. לעיתים קרובות נעשה שילוב של שיטות טיפול שונות. ייתכן שנתמקד בשיטה מסויימת, ולעיתים נתנסה במספר גישות עד שנבין מה מתאים לנו ביותר. לעיתים לא נגדיר את אופי הטיפול, וניתן לשיחה להוביל אותנו. בכל מקרה, לכל אורך הדרך, הגישה ההומניסטית תהווה מעין “מצפן” שינחה אותנו במהלך הטיפול.
להלן הגישות בהן אני עושה שימוש בקליניקה, לא לפי סדר מסויים. כל אחת מהן היא עולם ומלואו, שכדאי להעמיק, וללמוד, ולהתנסות בו. לשם הבהירות, ניסיתי לכתוב כאן את העיקר של כל גישה. להלן כתוב בלשון זכר, מטעמי נוחות, עם הקוראות הסליחה
טיפול הומניסטי
הגישה ההומניסטית מתמקדת באדם עצמו כסובייקט פרטי ואינדיווידואלי בעולם, ושמה בצד אבחנות ותיוגים. היא שואלת ללא הרף: “מה החוויה שלי, כאן ועכשיו? איפה אני נמצא כעת, ולאן אני רוצה להגיע? הכאב והשמחה האישיים שלי, איך אני מרגיש אותם ואיך אפשר להתגבר עליהם?”. זוהי שיטה שמאמינה ביכולתו של כל אדם להשתנות ולשנות את מצבו, אם רק יקבל את הסיוע המתאים. עיקרה הוא בכך שהטיפול הוא שיתוף פעולה. כמטפל, אני לא נמצא “מעליך”, הבא לקבל טיפול. למרות הידע המקצועי שאני מביא איתי, אתה הוא זה המכיר את החיים שלך, ההיסטוריה, המגבלות והאפשרויות שזמינות לך. על כן אצלך גם נמצא את הפתרון לקשיים. תפקידי לעזור לך להבין איפה אתה נמצא כרגע, לנסח את המטרות לעתיד, להבין מה המכשולים בדרך, ולסייע לך להתקדם לעבר מקום יותר טוב. זו גישה פרגמטית, היא מחפשת לשנות את חיינו באופן מעשי, ברור ואמיתי.
אני נעזר בשיטות הומניסטיות רבות: גשטאלט, טיפול מבוסס-לקוח של רוג’רס, ראיון מוטיבציוני, טיפול ממוקד-הווה של ביוגנטל ועוד. הגישה ההומניסטית אינה מכתיבה פעולות ספציפיות אלא מחפשת להביא למפגש אווירה של חופש, הבנה, ואפשרויות חדשות. זוהי גישה עשירה ומוכחת מחקרית, וקל לשלב אותה תוך-כדי עבודה בשיטות אחרות.
מדיטציית מיינדפולנס (Mindfulness)
מיינדפולנס היא שיטת טיפול המבוססת על מדיטציה ומיקוד-בהווה. זוהי גישה אשר הוכחה כאפקטיבית בטווח רחב של בעיות, והיא קיבלה אישוש במאות מחקרים ברחבי העולם. מיינדפולנס היא אחת תחומי-הטיפול הגדלים ביותר בפסיכותרפיה כיום, ומשלבים אותה במקומות רבים ושונים: בבתי-ספר, מרפאות, בתי-חולים, מרכזי גמילה, מקומות עבודה, מוסדות, קליניקות פרטיות ואחרים. ניתן לעבוד עם מיינדפולנס עם יחידים, קבוצות, משפחות, זוגות, נוער, ילדים ועוד. חשוב להדגיש שלמרות הקונוטציה של “מדיטציה”, טיפול במיינדפולנס אינו כולל מרכיבים רוחניים או מיסטיים, אלא אם המטופל מעוניין בכך.
לפי התפיסה של מיינדפולנס, רבות מן הבעיות שלנו נובעות מכך שאת מרבית זמננו אנחנו מבלים במצב תודעתי מפוזר ושלילי. השליליות נובעת מכך שהתקבע בנו ההרגל להסחף לעבר או לעתיד במחשבתנו, במקום לחיות בכאן-ובעכשיו, ברגע הזה בו אנו חיים. לעיתים קרובות מדי אנו מרגישים אשמים על העבר וחרדים לגבי העתיד. במקום להתמודד עם חיינו, יש לנו נטייה אבעית להתחמק ממה שקורה לנו, באמצעות הסתגרות, התעלמות, או ביקורת. מיינדפולנס מאמן אותנו לקבל את מה שקורה לנו עכשיו, לקבל את עצמנו, לחיות את חיינו כפי שהם עכשיו ולהתחיל לכוון אותם לפי רצוננו. בעזרת התרגול, אנחנו יכולים עם הזמן לנתב את ה”טייס האוטומטי” ששולט עלינו רוב היום, ולהתחיל לבחור פעולות חדשות באופן רצוני. לאחר אימון, נוכל להגיע באופן רצוני למצב תודעתי ער יותר, שמח יותר וממוקד יותר.
טיפול במיינדפולנס הוכח מחקרית כמתאים לטווח רחב של בעיות נפשיות ופסיכופיזיות, אם כי הוא לא מתאים לכל אדם. הוא בעיקר רלוונטי במקרים של חרדה, דכאון, הפרעה גבולית (Borderline Personality Disorder), פוסט-טראומה, הפרעות אכילה, התפרצויות זעם, ADHD, ועוד. הטכניקה הבסיסית של מיינדפולנס שולבה בשיטות פסיכותרפיה מודרניות רבות, כגון MBCT, MBSR, DBT, ACT, סכמה-תרפיה, האקומי ועוד.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT):
טיפול CBT הוא טיפול מובנה וממוקד, בדרך כלל בטווח קצר או בינוני, שמתמקד בעבודה על בעיה או סימפטום ספציפי. לעיתים קרובות מהלך הטיפול ידוע מראש, והוא כולל גם תרגילים המבוצעים בקליניקה או מחוץ לה. טיפול CBT הוא למעשה משפחה של שיטות טיפול המסייעות לקבל הקלה או פתרון לקשיים ממוקדים בזמן קצר יחסית. הוא משמש להתמודדות עם פוביות, חרדות, כעסים, OCD, ויכול גם לסייע במקרים של דכאון והתמודדות עם כאבים פיסיים.
דרך עבודה מקובלת ב-CBT היא באמצעות ‘חשיפות’. למשל, אדם החושש מאינטרטקציה עם אנשים יחשוף את עצמו בהדרגה לסיטואציות חברתיות, בליווי צמוד של המטפל, תוך ביצוע תרגילים שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם התחושות הקשות שעולות בתרגול מסוג זה. עם הזמן, המיומנות בתרגול תגדל ותחושת הסכנה תחלוף, מה שיאפשר רגיעה, ביטחון, ואפילו הנאה בקירבת אותו דבר שהפחיד אותנו בעבר. בדרך כלל משלבים בטיפול שכזה טכניקות רגיעה (עם ביופידבק או ללא), או שיטות מיקוד כגון מיינדפולנס, שתפקידן להקל על תחושת החרדה שמתעוררת בעבודה מסוג זה. כמו כן לעיתים משלבים לימוד של מיומנויות חברתיות כגון קריאת הבעות פנים, זיהוי מצבי-רוח, הגדלת ביטחון עצמי ועוד. זהו לא טיפול ב’הצפה’, בהתקלות בעוצמה עם האובייקט, אלא עבודה רגישה והדרגתית. הרעיון הוא להגדיל את טווח הנוחות מעט בכל פעם, צעד אחר צעד, עד שמגיעים למקום הרצוי.
טיפול דינמי / פסיכואנליזה:
זהו טיפול “מהורהר” יותר, רגשי ואסוציאטיבי, שעוסק בתחושות ובהתבוננות פנימית. הוא פונה לצדדים הפחות רציונליים והיותר רגשיים וראשוניים שבנפש. מקורותיו נמצאים אצל פרויד וממשיכיו. בטיפול דינמי ננסה להתחקות אחר ההיסטוריה האישית שלך – הילדות, ההתבגרות, הבגרות, אירועי חיים משמעותיים – ולהבין כיצד צמחו מתוכם תבניות התנהגות, רגשות ומחשבות המנחים אותך עד היום. זהו טיפול המתאים למי קצת יותר להבין את עצמו ולסלוח לעצמו, להפטר מ’התקעויות’ ישנות, ולפתח תחושה של משמעות ומסוגלות, אך הוא גם רלוונטי במקרים רבים אחרים. מכיון בכל קושי שאנו חווים כיום יש אלמנט היסטורי, אישי, לעיתים קרובות נמצא שעוזר לנו להבין מהן חוויות העבר שעיצבו את הקושי, ועל ידי כך נוכל להשתחרר ממנו, וליצור חוויות והתנהגויות חדשות.
גשטאלט (Gestalt Therapy):
גשטלט היא שיטת טיפול שצמחה מתוך הטיפול הפסיכודינמי (ראה למעלה), ומטרתה לחשוף את המחסומים שעוצרים אותנו מלהגשים את עצמנו, ולהביא אותנו להיות מסוגלים לפעולה חדשה בעולם. זו שיטת טיפול הומניסטית, המאמינה בכוחותיו הסמויים של האדם לממש את עצמו. היא יותר אקטיבית מטיפול דינמי, ויותר ממוקדת בחיים ובהווה של המטופל מאשר בעברו. זוהי שיטה פרקטית ויש לה בדרך כלל תוצאות מהירות. הגשטלט מנסה להביא אותנו לרכישת מודעות עצמית וללקיחת אחריות על חיינו, כך שנוכל לבוא במגע קרוב יותר ואמיתי יותר עם כל הסובבים אותנו.
לפי הגשטלט, אנחנו נשלטים על ידי תבניות התנהגות וחשיבה רבות שהתקבעו בנו בעבר, בילדות או לאחר מכן, אשר אינן מתאימות לחיינו בהווה. אלו הן “תבניות פתוחות”, דברים שלא הצלחנו להשאיר מאחורינו ולהתקדם הלאה. בעבודת גשטלט אנו מאתרים את התבניות הללו, ומביאים אותן להווה באופן חוויתי. התוצאה היא תהליך הדרגתי של שחרור, של “סגירת תבניות”. זהו טיפול המתמקד יותר ב”איך” וב”מה” מאשר ב”למה” – מה אני חש, מה זה מזכיר לי, איך אני עושה משהו חדש, איך אני מאזן בין רצונות שונים – והוא טיפול חוויתי, עוצמתי, ואפקטיבי במגוון רחב של קשיים. טיפול גשטלט משלב דימויים, משחק, כתיבה, דמיון מודרך ועוד, בנסותו להחזיר אותנו להיות אנשים חזקים, סקרנים ומסוגלים. הוא נותן לנו כלים לא רק במהלך הטיפול, אלא לשארית ימי חיינו.
הגישה המאחדת (The Unified Protocol):
הגישה המאחדת היא שיטת טיפול חדשה יחסית, שהחלו לעבוד בה בתחילת שנות ה-2000, המתאימה לטווח רחב מאוד של קשיים – לכן שמה, “המאחדת”. היא שייכת למשפחת השיטות CBT (ראו למעלה), ומשלבת בתוכה כמה גישות לתוך פרוטוקול טיפולי אחיד: מיינדפולנס, CBT ‘קלאסי’, ראיון מוטיבציוני, וטיפול בחשיפות. גישה זו מתאימה לטיפול בבעיות ממוקדות יחסית, שרוצים לעבוד עליהן בזמן קצר – 16-20 פגישות.
המחקרים מראים שהגישה המאוחדת יעילה במגוון בעיות: דכאון, חרדה (חברתית ומוכללת), OCD, PTSD, הפרעה גבולית, והפרעות אכילה. מחקרים נוספים יוצאים כיום הבודקים את יעילותה במקרים נוספים. ניתן לשלב ביופידבק במהלך טיפול בגישה המאוחדת.
ביופידבק (Biofeedback):
ביופידבק הוא טיפול באמצעות חיישנים (sensors) המודדים תגובות שונות של הגוף למצבים נפשיים או פיסיים. למשל, ישנם חיישנים המודדים קצב לב, טמפרטורת עור, הזעה, קצב נשימה, מתח שרירים ועוד. באמצעות חיישנים אלו, ניתן לקבל משוב מהיר ומיידי לתגובות הפנימיות שלנו – למשל, ניתן לראות שהגרף של קצב הלב עולה בשעת לחץ או אם מדברים על נושא כאוב, ויורד כאשר אנו רגועים ונינוחים. בעזרת משוב זה, ניתן ללמוד טכניקות רגיעה או מיקוד בזמן קצר יחסית, וללמד את הגוף איך להגיע למצבים אלו באופן רצוני. עם הזמן, הגוף לומד את מצב הרגיעה (או המיקוד), ויכול להגיע לשם בקלות ובמהירות, עד שהרגיעה הופכת לנו לטבע שני.
טיפול ביופידבק בדרך-כלל משמש לבעיות שנמצאות בין גוף-לנפש, כגון כאבי-ראש, בעיות עיכול, מחלות כלי דם, כאבים כרוניים, שרירים תפוסים (למשל בלסת), טיניטיס, ועוד. בנוסף ביופידבק משמש לעיתים קרובות לטיפול בחרדה או בפוביות ספציפיות, ויכול גם לסייע במקרים של ADHD, בהרגעת ההיפראקטיביות ובשיפור הריכוז. טיפול ביופידבק אף יכול לשמש כטיפול משלים במהלך טיפול אחר. למשל, במקרים רבים יש אלמנט חזק של חרדה או כעס, וניתן לשלב ביופידבק במהלך שיטת טיפול אחרת בשביל להפיג את החרדה.